גני סיפור

האמנית עפרה צימבליסטה הקימה  מיצב פיסולי ייחודי בהשראת יצירתו של יהודה אטלס "והילד הזה הוא אני".

המיצב כולל סדרת פסלים עשויים מיציקת אלומיניום, הצבועים בגוני כחול מיוחד, האופייני לפסליה של האמנית.

הפסלים עוצבו על פי הדמויות מן הסיפור, ובהן פסל "הילד המשחק" ופסל "הגברת עם השמשייה".

 

יהודה אטלס, בסגנונו המיוחד המשלב הומור עם הבנה נדירה ללב הילדים, מתאר בשירים ובחרוזים מצבים שגרתיים בראייה ייחודית. הוצאה לאור: כתר.

הסופר יהודה אטלס (יליד מושב עין־עירון, 1937) מעיד על עצמו כי "הילד הזה הוא אני". הספר הנושא שם זה, שהביא לפרסומו הרב של יהודה אטלס, מכיל שירי ילדים קצרים המציגים את העולם מנקודת מבטו של ילד צעיר.

 

מילות השיר שהעניקו לספר את שמו הן:

"אֲנָשִׁים זָרִים שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא מַכִּיר,

מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים וְגַם פֹּה מֵהָעִיר,

הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם,

שֶׁיֵּשׁ יֶלֶד אֶחָד בָּעוֹלָם.

וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי."

הספר נכתב כאשר היה יהודה אטלס בן 37, והוא נכתב בשל הרצון העז של יהודה "לשמור ולשמר את הדברים שקרו לילדים שלי".

ליהודה אטלס שלושה בנים: אוריאל, נועם ויובל. רוב ספריו באו מתוך התבוננות בהם, בילדיו. אטלס החליט כי על הכתיבה להיות קצרה, פשוטה ואמיתית.

הילד שמציג אטלס בכתיבתו נמצא תמיד בבעיה מסוימת: לחץ, בושה, אכזבה, היסוס, אלימות ועוד. את הציורים למרבית ספריו צייר האמן דני קרמן. 
 

יהודה אטלס כתב כעשרים ספרי ילדים, בהם גם ספרים לגיל הרך,

למשל: "היפופוטם במרק", "זבוב על האף" ועוד

   
 

 

 

 

הפסלת עפרה צימבליסטה (אמו של נגן כלי ההקשה המחונן חן צימבליסטה), ילידת 1939, בוגרת בית הספר לציור, הכירה את ספריו של יהודה אטלס ואהבה אותם מאוד, לכן בחרה לשתף פעולה עם הסופר יהודה אטלס. השניים נפגשו לראשונה בסטודיו של עפרה באשדוד. אטלס הקריא משיריו, ויחדיו התאימו השניים את הפסלים לשירים. מילות השיר הוטבעו על לוחות מתכת במדרכה שבין הפסלים. יהודה אטלס עמד על כך שכל שיר יודפס במלואו ועם ניקוד מלא. כשעמד יהודה אטלס מול הפסלים, חייך ואמר: "אני כבר סבא של הילד הזה הוא אני".