גני סיפור

 

האמן בוקי שוורץ עיצב קבוצה של פסלי ברזל גדולי ממדים בהשראת הספר "העץ הנדיב" מאת של סילברסטיין. סדרת פסלי הברזל, שמונה במספר, המדמים עצים, הורכבה מצינורות ברזל ענקיים, צבועים אדום. בקצהו של כל עץ קבועה מראה. 

שמונת פסלי העצים  משקפים את תהליך הכחדתו של העץ , מעץ תמיר וגבוה לעץ כרות וכמעט

בלתי נראה.

הפסל בחר בצבע האדום , אולי כדי להביע את כאבו של העץ . מן הפצעים הרבים שספג מן הילד

אשר דיממו והכאיבו לו . 

 

פעם אחת היה עץ

והוא אהב ילד קטן אחד.

וכל יום הילד היה בא

ואוסף את העלים של העץ.

 
של סילברסטיין (1930–1999), סופר, משורר, מלחין, מחזאי, מוזיקאי. 

בכל התחומים שבהם עסק סילברסטיין הגיע להישגים מרשימים. של סילברסטיין חיבר ועיטר ספרי ילדים רבים. ספריו "העץ הנדיב", "החתיכה החסרה" ו"מי רוצה קרנף בזול?" זכו להצלחה בין־לאומית גדולה.

הידוע בין ספריו "העץ הנדיב" (1964), היה לרב־מכר בין־לאומי, ונמכרו ממנו למעלה ממיליון עותקים רק בארצות הברית. 

 

"העץ הנדיב" הוא ספרו השלישי של סילברסטיין.

 

עלילת "העץ הנדיב" מתארת את אהבתו הגדולה של עץ כלפי ילד הגדל והופך ברבות השנים לאדם מבוגר. בילדותו נהג הילד לטפס על העץ ולהתנדנד בין ענפיו.

אולם כשגדל, הפסיק הילד לשחק עם העץ, וכל שרצה ממנו היו פרותיו – תפוחים שיוכל למכור, ענפיו – לבנות בעזרתם את ביתו, גזעו – לצורך בניית סירה שעמה יפליג אל המרחקים.

 

נדיבותו הבלתי נדלית של העץ ונכונותו להקריב את עצמו לטובת האדם הפכו סמל לאהבה ללא תנאי. יש קסם רב בנתינה הבלתי נדלית של העץ. גם כשנותר העץ כרות, לאחר שהילד לקח ממנו את כל שהיה לו, מציע העץ הזקן דבר נוסף משל עצמו – מקום ישיבה לילד שהפך לזקן.