גני סיפור

 חברת העיצוב איי. 2 .די הקימה מיצב פיסולי בהשראת גיבור הסיפור "המפוזר מכפר אז"ר", יצירתה של הסופרת לאה גולדברג.

הדשא מרוצף והשבילים הם דשא; הספסלים ממוקמים בצורה אבסורדית – הם הופכים להיות פנסים, מגלשות ונדנדות; שורת ספסלים מסמלת את הרכבת שאינה נוסעת ל"שומקום"; יצירת "הפס הסביבתי" דרשה תכנון של "משטח-במה" (פודסט) מוארך, והיה צורך למקמו על הציר האלכסוני הראשי של רשת השבילים החוצה את הגן, תוך התחשבות בתכנון הטופוגרפי ובעצי האקליפטוס הוותיקים הניצבים סביבו. פסל זה ממוקם ברחוב דוד אלעזר פינת רחוב בגין.

 
"קָם בַּבֹּקֶר הַמְּפֻזָּר
וְיוֹשֵׁב עַל הַמִּטָּה,
וְשׁוֹאֵל: 'יָשַׁנְתִּי כְּבָר?
אוֹ שָׁכַבְתִּי זֶה עַתָּה?
זֶה שֶׁבַּחַלּוֹן זוֹרֵחַ – 
שְׁמוֹ הוּא שֶׁמֶשׁ אוֹ יָרֵחַ?
עֵת לָקוּם אוֹ עֵת לִישֹׁן?
לֹא כָּתוּב עַל הַשָּׁעוֹן!
וַהֲרֵי בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ,
וְעַכְשָׁו אֲנִי נִזְכָּר:
הַשָּׁעָה הָיְתָה כְּבָר אֶמֶשׁ
תֵּשַׁע, אָז הַיּוֹם – מָחָר!
אוֹי לִי, אִם עַכְשָׁו מָחָר – 
כְּבָר אִחַרְתִּי כָּל דָּבָר!'
הִנֵּה כָּךְ הוּא הַמְּפֻזָּר,
הַמְּפֻזָּר מִכְּפָר אָזָ"ר."
 
הסיפור, שנכנס לקלאסיקה של סיפורי הילדים בארץ ועליו גדלו דורות רבים של צברים, מספר על בלבול ילדותי ועל רצון להבין את "הסדר" של המבוגרים. זהו ניסיון מצחיק עד דמעות ומלא הומור המבקש להתמודד עם תכונה אנושית בסיסית – ובעיקר "תכונה כל כך הורית" – הניסיון לשמור על הסדר. הסיפור שכתבה לאה גולדברג חוצה את גבולות הזמן; הוא תמיד אקטואלי ומצחיק. 
 
עבודות הפיסול המיוחדות עוצבו על ידי אלכס פדואה, ספי חפץ ומעצבים נוספים, שעיצבו את הגן לא כאיור מדויק של הסיפור, אלא כמחווה לרוחו ולאישיותו של המפוזר. 
במיצב הפיסולי גיבור סיפורה של לאה גולדברג גדל והיה לאיש. הוא עמד להגשים את שאיפת חייו מילדותו הרחוקה, להיות מהנדס רכבות. בשל פיזור נפשו ובלבולו הרב הפך להיות מעצב גנים... הגן הוא יצירתו הראשונה בעולם! על כן הקפיד להציב בגן את כל המרכיבים המוכרים לכולנו ובעיקר לילדים: שבילים, ספסלים, נדנדות, מגלשות, פנסים, מזרקת מי שתייה. אלא שעל כולם שרתה רוחו של המפוזר: הספסלים – אינם ניתנים לישיבה, הם הוצבו כשבסיסם בשמים וראשם באדמה; הנדנדות – אינן מתנדנדות אלא מסתובבות; המגלשות לעומתן ממש טובות, אך לא חוברו אליהן סולמות; שבילי ההליכה מרוצפים בדשא, והערוגות עם הפרחים נשענות על העצים; הרכבת שאינה נוסעת ל"שומקום" מיוצגת על ידי שורה של ספסלי ישיבה. המפוזר מכפר אז"ר הופך מושגים, מחליף חפצים ומחבר מילים באופן אבסורדי. בהשראתו נולד עולם מושגים חדש: "פנסל" – פנס־ספסל. "ספלשה" – ספסל־מגלשה. "נדנסל" – נדנדה־ספסל.