גני סיפור

בֹּקֶר אֶחָד הִתְעוֹרְרוּ שְׁלוֹשָׁה גַּמָּדִים.
גַּמָּד 1 
גַּמָּד 2 
גַּמָּד 3
רָאוּ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת וְאָמְרוּ:
"בּוֹאוּ נֵצֵא לְטַיֵּל."
 
בַּחוּץ הָיָה חָמִים וּבָהִיר.
הַפַּרְפָּרִים רָקְדוּ סָבִיב הַשֶּׁמֶשׁ
וְהַגַּמָּדִים צָעֲדוּ וְשָׁרוּ אֶת כָּל הַשִּׁירִים שֶׁהִכִּירוּ.
 
פִּתְאוֹם....
 
האמן גדי פריימן עיצב קבוצת פסלי אבן ושיש בדמות פטריות וגמדים יצוקים מברונזה, המספרים את הסיפור "על גמדים, פטריות ומה עוד?" – יצירתה של הסופרת והמאיירת אלונה פרנקל. הפטריות "צומחות" בתפזורת בגבעות כרי הדשא. 
 
הסיפור הקסום "על גמדים, פטריות ומה עוד?" מעשיר מאוד את דמיונם של הילדים בעזרת השימושים הרבים שעושים הגמדים בפטריות. 
הסופרת והציירת אלונה פרנקל נולדה בפולין בשנת 1937. במהלך ימי מלחמת העולם השנייה התחבאה במקומות מסתור בערים הפולניות קרקוב ולבוב. כעבור שנים כתבה את ספר המבוגרים הראשון שלה "ילדה". בספרה גוללה את ילדותה העצובה, אותה הגדירה "כילדות של ילדה ללא זכויות" (הספר זיכה אותה בפרס ספיר, 2005). הילדה הרכה נאלצה להסתתר פעמים רבות, עד שהפכה לרואה ובלתי נראית ומסתתרת עד היום בתוך האישה שצמחה ממנה. שמות רבים היו לאלונה פרנקל בימי ילדותה, ובמחבואים רבים הסתתרה: בעגלה מלאת קש, בבונקר שנחפר מאחורי תנור במטבח, בדיר חזירים, במרבץ סמרטוטים, בארגז ששימש כמיטה ודמה לארון מתים... 
 
משחקי המחבואים היו מסוכנים מאוד כשהגסטאפו ארב מעבר לדלת. עם הזמן שכחה הילדה ללכת ולדבר, אך לרגע לא הפסיקה לחלום, להשתעשע, לצייר, לחפש חברים. הבכי פרץ לאחר המלחמה ולא פסק... 
 
בשנת 1949 עלתה אלונה פרנקל לארץ־ישראל. את דרכה המקצועית החלה כמאיירת מוכשרת ומחוננת של ספרי ילדים. כעבור זמן החלה לכתוב בעצמה ספרי ילדים. היא יצרה דמות של ילד קטן, שנקלט חיש מהר כגיבור תרבות חדש – "נפתלי". דמותו של נפתלי חיקתה את דמות בנה התינוק מיכאל. הספר "סיר הסירים" יצא לאור בשנת 1975 והפך לרב־מכר.     
 
 
את פסלי השיש והברונזה המעטרים את הגן יצר הפסל גדי פריימן. חבר קיבוץ משמר־דוד, יליד שנת 1958, נשוי ואב לשלושה ילדים. הוא מפסל למעלה מעשרים שנה. מאחוריו השתתפות בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל. יצירותיו מוצגות בכמה ערים במדינת ישראל. 
 
כשהחליט האמן להשתתף בתחרות גני סיפור, ערך סיור מקדים בגן הציבורי ברחוב מוטה גור והחליט לעצב את פסליו בעזרת חומרים עמידים, שיהיו חלק בלתי נפרד מהגן. השיש והברונזה הם אמנם חומרים יקרים, אך עמידותם ושרידותם רבה לאורך השנים. החומרים מתאימים במיוחד לעבודת פיסול זו בשל העובדה כי הם בטיחותיים מאוד ומאפשרים לילדים ולמבוגרים כאחד לגעת, לטפס ולשבת על הפסלים ללא כל חשש ובלי להזיק לפסל. יתרון נוסף של חומרים אלה הוא שהם אינם מחייבים תחזוקה וטיפול שוטפים.
היצירה עצמה מורכבת מחמישה־עשר פסלים. שמונה פסלי גמדים עשויים ברונזה ושבעה פסלי פטריות עשויים שיש. גודל פסל פטרייה ממוצע הוא כ־100 ס"מ, וגודל פסל גמד ממוצע כ־60 ס"מ, כיאה לגמדים. הפסלים הוצבו על גבי משטחי בטון קטנים בגודל 50 סמ"ר, והם מעוגנים בקרקע בעומק של 50 ס"מ.