גני סיפור

 

 

 

האמנית רות צרפתי, שאיירה את הספר "דודי שמחה", פרי יצירתו של הסופר ע. הלל, יצרה סדרת פסלים בהשראת הסיפור. הפסלים עשויים יציקת ברונזה וצבועים בצבעים מרהיבים. אדריכל הנוף ברוס לוין עיצב עבור הפסלים שביל ללא מוצא המוביל ל"שומקום". השביל, מצד אחד, מתרגם רעיון סיפורי לגן שבו מוצב הפסל, ומצד שני יוצר הזמנה לילדים המבקרים בגן להצטרף ולצעוד לצד הדמויות הסיפוריות בתהלוכה. פסל זה ממוקם ברחוב מוטה גור.

 
הסופר והמשורר הישראלי עומר הלל (1926–1990) נולד בקיבוץ משמר־העמק במורדותיו המזרחים של הכרמל, בפתחו של עמק יזרעאל. אביו עברת את שם המשפחה הקודם (קוטוביץ') לעוגני. תחת שם זה פרסם הלל את שיריו הראשונים. היה זה המשורר אברהם הרצפלד שהציע לו לבחור בשם עט עברי שיתחיל באות "ע". הלל עוגני בחר באות ובשם ע. הלל. תחת שם זה החל לכתוב ולפרסם בשנת 1947 שירים וסיפורי ילדים בעיתון הילדים "דבר לילדים". בימי מלחמת העצמאות נלחם ע. הלל בשורות הפלמ"ח ועבר עם יחידתו וחבריו בנתיב קרבות מפואר. ע. הלל היה אדריכל נוף במקצועו ותכנן בשנות השבעים של המאה העשרים את "גן הפסגה" במרומי יפו העתיקה ואת "גן צ'ארלס קלור" על חוף ימה של תל־אביב. 

 

 

 

 

 

 

 

"דודי שמחה" הוא אחד הגיבורים הספרותיים שהקנו לע. הלל את תהילתו. שמחה הדוד מתואר אצל הלל במספר יצירות. המוטיב המוביל את דמותו הוא "מין דוד שמח שאינו משתלב בחיים הרגילים, אבל הוא שנותן בהם טעם ומפיח בהם רוח חיים". 
 
הלל התפרסם ונחשב לסופר ילדים, הגם שכתב ופנה למבוגרים. הוא חבר למלחין אלכסנדר (סאשה) ארגוב, ויחדיו יצרו את השירים המוכרים: "יוסי ילד שלי מוצלח", "ככה סתם מפה לשם" ו"מדוע הזברה לובשת פיג'מה?"   
 
רות צרפתי איירה את הספר המקורי "דודי שמחה", שיצא לאור בשנת 1964. לדבריה: "הצלחתי לאפיין את דמותו של הדוד החביב, וכל מי שצייר אחריי לא יכול היה שלא להתייחס לדוד שמחה המקורי כפי שאני ציירתי אותו."
במיצב גן סיפור "דודי שמחה" עיצבה רות צרפתי סדרת דמויות בלוחות ברזל. הדמויות צבועות בשלל צבעים עזים וחיים, המוסיפים שמחה ועליזות לסיפור. מידות הדמויות גדולות יותר ממידתם הטבעית. למשל, דמותו של הדוד שמחה משתרעת על פני לוח של כ־200 ס"מ, וכמותו גם הדמויות האחרות שבסיפור – הסייח, החתול, הכלב, הברווז ועוד.