גני סיפור

האמן דוד פיין הקים ברחוב ברנדס בשכונת קריית שרת מיצב פיסול המבוסס על סיפור הילדים "אליעזר והגזר" מאת הסופר לוין קיפניס ז"ל. בהשראת הסיפור עיצב האמן סדרת פסלי אבן מסותתים על פי פרקי הסיפור.

 

 

 

 

 

לוין קיפניס (1894–1990) סופר ומשורר ילדים, מהמוערכים והפוריים במדינת ישראל, נחשב ל"אחד מיוצרי ספרות הילדים בעברית" ולסופר הילדים הראשון שכתב את יצירותיו בעברית לילדי ארץ־ישראל. מספרים, כי בעת שהלך ברחוב, עבר בסמוך לגן ילדים, עצר, הקשיב ושמע שהילדים שרים בגרמנית... מה עושה אדם רציני ואחראי שחרוזי השפה נהירים לו? מתחיל לכתוב שירי ילדים... 
 
יצירתו של לוין קיפניס מכילה למעלה מ־800 סיפורים לילדים, 600 שירים ו־ 100 ספרים. הוא זכה בפרסים רבים על פועלו, ובהם: פרס יציב (1962), פרס למדן (1974) ופרס ישראל (1978) ונבחר ליקיר העיר תל־אביב (1997). יצירותיו ראו אור בשפות רבות. 
לוין קיפניס נולד בעיירה קטנה באוקראינה. כבר מגיל צעיר ניסה את כוחו באמנות, בציור ובפיסול בעץ. בגיל מצווה הוציא לאור עיתון בשם "פרחי נוי". בהיותו בן 16 פורסם שירו "הילד החולה" בעיתון של ממש בשם "הפרחים".

 

קיפניס כתב שירים רבים בנושא חגי ישראל. לדוגמה: לכבוד חג החנוכה כתב את השירים "סביבון סוב סוב סוב", ו"נר לי". לכבוד חג הפורים כתב את השיר "אני פורים" ועוד ועוד. בשנת 1982 הוקם במכללת לוינסקי, ביזמתו של לוין קיפניס, מרכז לחקר ספרות ילדים ונוער. 

בגן הסיפור "אליעזר והגזר" ניתן למצוא את דמותו של סבא אליעזר

מושך בגזר, כשמסביבו עומדות שאר דמויות הסיפור: סבתא אלישבע,

הנכדה אביגיל, הכלב הבהב, החתול לקיק והעכבר אפור השכם.

כולם מקיפים את סבא אליעזר ואת הגזר העצום, שיצא סוף־סוף מן האדמה. 
 

 

 

 

 

כולם משכו ומשכו, ונדמה כי רק עזרתו של העכבר קטן המידות הביאה להוצאת הגזר... כבר לפני שנים רבות כתב לוין קיפניס את מוסר ההשכל הבא על העכבר הקטן: "מכאן שאין לזלזל בעזרה קטנה, אשר באה בזמנה." 
 
מפיו של הגזר בא ההסבר הבא: "לא מתוך עקשנות נאחזתי בקרקע, אלא שרציתי לגדול עוד ועוד. לא סבא אליעזר, לא סבתא אלישבע ולא הנכדה אביגיל, יכלו להזיזני. אך רק כשבאו הכלב והחתול, שאין שלום ביניהם ועשו יד אחת לעזור, לא יכולתי להחזיק עוד, וכאשר הצטרף העכברון הקטן ומשך בכוח, נעקרתי מיד." 

 
הצבת הפסלים בגן הייתה מלאכה לא קלה. האמן יצר מאבן גרניט את הבסיס ואת הפסל שעליו כמקשה אחת. הפסלים "הקטנים" – דמויות הכלב או החתול – שוקלים כ־800 ק"ג. חצי ממשקל כל פסל מצוי מעל פני האדמה. פסל הנכדה אביגיל כבד יותר, ומשקלו הכולל כ־1,000 ק"ג. פסל זה שקוע כ־30 ס"מ בקרקע ומתנשא לגובה 110 ס"מ מעל פני האדמה – כמלוא קומתה של הילדה אביגיל. הפסלים הכבדים ביותר, מטבע הדברים, הם פסלי הדמויות של סבתא אלישבע (1,400 ק"ג) וסבא אליעזר (1,600 ק"ג). גם בסיס הפסלים האלה שקוע כ־30 ס"מ בתוך הקרקע

, והם מתנשאים מעל פני הקרקע לגובה של 140 ס"מ..